אתה יודע
רק אתה מול עצמך
ואם לא תהיה שם
תשאר לבד
אתה מבין?
אם לא תאמין בעצמך
שאתה מסוגל
זה רק אתה .
תשאף גבוה
תמשיך לצעוד כשקשה
ותלמד לצמוח
זה רק אתה
כשהייתי קטנה לא היו לי הורים,כלומר היו בחייהם אך לא בתפקיד
לא היו לי גבולות, לא היה לי מודל . לא ציפו ממני באותה מידה לא האמינו בי . הייתי האמא הקטנה של עצמי , חינכתי את עצמי
היה בי קול שאמר וקבע . היתה לי אמונה שיש מי שמביט בי וסומך עלי ומצפה שאגדל גם כשהוא די קשה . כשאיש לא אהב אותי, האמנתי שיש אותך אבא ואתה אוהב אותי כלכך. אבל הכל היה בגדר אמונה .
וזה חסר ...מישהו שיאמין שאתה יכול ודווקא בגלל זה יקשה עליך .
היום השני ששגיב מתוסכל ולמרות ...החלטתי להתקשר למטפלת
היא אמרה שהיא שמה אותנו במקום הראשון שאכפת לה ולכן היא מקשה עליו וזה בסדר שהוא ככה , זה חלק מזה .
היא הצחיקה אותי , היא ציירה את עצמה קשוחה
מה שבעיני רחוק ממה שאני מכירה ממנה. קשוחה?קשה? את?אבל כנראה שכן כגודל הקירבה כך גודל הדרישות שלך מהבנאדם . הקשר צריך להיות מספיק קרוב כדי לאפשר לעצמך לדרוש . שמחתי שהיא דואגת לו כמו אמא קטנה שמקשה על בנה כדי להכין אותו לחיים ולצייד בכלים . הבנתי שזה המקום לוותר , להבין שכרגע הוא צריך להיות עם עצמו , שאני לא מספיק כדי לעזור או להיות חלק . זה שלהם ובעיקר שלו .
יש לי רק אותך אבא . אני רוצה להאמין שאתה כן מצפה ממני
כמו אבא שמאמין בילדו , ששם לו אבנים בדרך כדי שיפול ויבנה חזק יותר