היום הולדת מתקרבת ורציתי כלכך מתנה אחת . חיובי אחד
החזרת עובר אחרון שנותר . ואני עם כל ההורמונים לבד מול הכל
שגיב פגע בי ואז כל ההורמונים יצאו בקיא של מילים כואבות מאשימות אותו ,זה הבעיה שלו ובמקום לתמוך הוא יורה . שבוע היה קר והאשים . שבת היה השיא הוא קרא לזה פתיחות רגשית . הוא קרא לעצמו בעל מוכה , שפט את השפה שלו בשעת כאב , שפט את המקום ממנו באתי , שפט את זה שאני כל הזמן לא מרגישה טוב , שהבית לא מסודר . שלא אכפת לי ממנו . זה היה מחזה כואב עד כדי אבדון אבל מתוך הכאב האומלל הבלתי נסבל ,הבטתי קדימה וראיתי איך אני מספרת למשפחתי(שאין לי ממש) איך אני ממשיכה הלאה לבד .
ואז כשחזרתי הביתה וחבקתי אותו כי הרגשתי אותו הוא לא העיף אותי ונתן לי . המבט קדימה גרם לי להיות חזקה . אבל העובר יתכן בתוכי והיו כבר הרבה משברים וצלחנו . היתה לי תקוה שהעובר הזה יקלט . והנה אתמול התבשרתי על שלילי . אין עובר . אני לבד עם הכאב והלימודים שדורשים פעילויות בסרטונים עם הרבה תכנון ספגו את הכשלון ,לא יכולתי להתרכז . בכל זאת צלמתי סרטון וגם שם נכשלתי . לא די בכך התבשרתי שאבי בבהח ויתכן שחזר לו הסרטן . קמתי עם תחושת מוות נוראית . למרות שאתמול אני ושגיב ראינו יחד סרט והיינו קרובים והיה טוב . קמתי עם רצון למות. אני חייבת להתאפס כדי להצליח בלימודים אבל איך? אם אין לי כוחות לחיות.
איך ממשיכים הלאה? תכף יום הולדת מזכיר שגם השנה לא נהיה משפחה . נהיה רק אני והוא . ללא ילדים . אני חשבתי שלפחות השנה אבא תתן לי להיות מאושרת . אבל הרגת אותי . יום הולדת כואב מנשוא.
אני מתקשרת מידי פעם למטפלת אבל מרגישה שהיא כבר לא עוזרת.
זה קשה מידי . סימני המחזור עולים בי , רשרוש של כאב . תודה אבא
לפעמים אני תוהה אם אתה בכלל קיים כי איך אתה מסביר את כל הכשלונות האלה . כשבפייסבוק כל פוסט מדבר על הריון או הילד שלי ככה...ולי לא היתה את הזכות להיות אמא כמו כולן .
בבקשה תשחרר אותי
בבקשה.
;){kind=link}